#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה תשמיש בחצר אסורים השותפין שנדרו זה מזה גם אליבא דראב""י?<br>והא אין דרך להקפיד?<br>וכמאן אתיא?"	"העמדת ריחיים ותנור וגידול תרנגולים.<br>דאע""ג דאין דרך שותפין להקפיד בזה, מ""מ הם יכולים להקפיד.<br>ומתני' כר""א דויתור אסור במודר הנאה. (ר""ן)."	נדרים דף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה באה המשנה לחדש בהא דשותף אחד שהדיר את חבירו פליגי ראב""י ורבנן אם יכנס לחצר, יתר על שנים שנדרו זה מזה?<br>ומה הדין בריחיים ותנור לראב""י? ומדוע לא יעכב עליו?"	"דכופין את הנודר למכור חלקו. דבשנים שנדרו לא חיישינן שיעברו, ורק כאן שהוא רואה את חבירו משתמש, יש לחוש שגם הוא יבוא להשתמש.<br>ואמנם לראב""י אין האיסור אלא בריחיים ותנור ואפ""ה כופים אותו למכור חלקו, שמא יתקנא בחבירו וישתמש.<br>ואע""ג דאם ירצה הוא יכול לאסור על חבירו להשתמש, מ""מ כסיפא ליה מילתא לאסור על חבירו בלא טעם. [דהא איירי כשהוא נדר בעצמו ולא שחבירו הדירו]. ומתוך קנאתו יבוא להשתמש."	נדרים דף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה החידוש בהא דהביא התנא מח' ראב""י ורבנן בכניסה לחצר, היכא דאדם מן השוק שהיה מודר מאחד רוצה להכנס? (הר""ן כאן ולהלן).<br>ומה הדין בכניסה שלא לצורך השותף?"	"בפשוטו קמ""ל דלראב""י דשרי הוא לא רק בתשמיש דידיה אלא אף אדם אחר יכול לעכב.<br>והר""ן להלן הוסיף דאף לרבנן יש חידוש, דלא נימא דרק היכא דהשותף נאסר פקע השיעבוד, אבל כאן שהשותף לא נאסר הרי השיעבוד קיים, ויכול אחר להכנס מחמתו.<br>כניסה שלא לצורך השותף הרשב""א אוסר והרא""ה מתיר. וכתב הר""ן דלא נראו דברי הרא""ה."	נדרים דף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהם צדדי הספק האם השותפין שנדרו אסורים להכנס לחצר הוא רק בנדרו או גם בהדירו זה את זה?<br>ומדוע אין לפשוט מהא דהיה אחד מהם מודר מחבירו? ומה הראייה לדחייה?<br>ומדוע לא פשטו כן מהא דהריני עליך חרם ואת עלי, דאסורים בדבר של אותו העיר?	"האם האיסור מדינא משום דאין ברירה, או רק משום קנס שנדרו בחינם, ואין לקנוס אלא את הנודר ולא את המדיר.<br>ואין להוכיח מהיה אחד מהם מודר, דתני נדור, שהוא נדר. ומוכח כן מהא דכופין אותו למכור חלקו, ואם הדירוהו ואניס לא היו כופים אותו.<br>ובההיא דהריני עליך ואת עלי, כיון שאת הנודר צריך לקנוס שלא יכנס, י""ל דקנסו גם את המודר, דאי לאו הכי לא ציית נודר. ואין ראייה להיכא דשניהם הדירו זא""ז."	נדרים דף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הגמ' הוכיחה דצריך לשנות במשנה היה נדור מחבירו, דאי במודר מ""ט כופים אותו למכור חלקו.<br>מדוע לא אמרו דכופין קאי על המדיר שהוא ימכור?<br>ומה פסק הרמב""ם ומה השיגו הראב""ד?<br>ובאיזה אופן כן כופים למכור?"	"ס""ל לגמ' דאין לכפות אותו בגלל שאסר נכסיו על חבירו, ורק לנודר יש לכוף כי מה הנאה יש לו במה שהוא אוסר את של אחרים עליו.<br>הרמב""ם פסק דכופים את המדיר למכור, והשיגו הראב""ד דזה רק כהירושלמי ולא כתלמודא דידן.<br>ומ""מ ברגיל להדיר כופין אותו למכור חלקו, וכדאיתא בירושלמי."	נדרים דף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מחלוקת ראב""י ורבנן בשותפין שנדרו זה מזה, האם איירי ביש בו כדי חלוקה או כשאין בו? ומה ההכרח?<br>ומה סברת החילוק בין יש בה כדי חלוקה לאין בה?<br>ומה הדין אחר שחלקוה ומדוע?"	"כשאין בה, ואפ""ה אסרי רבנן, כדמוכח מהא דשניהם אסורים בבית הכנסת של אותו עיר, אף שהוא כאין בו כדי חלוקה. <br>וראב""י מודה לאסור אם יש בה כדי חלוקה, ומשום דכה""ג דאינו מוברר כלל שיהיה לו חלק בה ולא יחלקו, מודה דאין ברירה.<br>הרשב""א ס""ל דהאיסור גם אחר שחלקוה, דכיון דאין ברירה הו""ל כלקוחות ולא כיורשים, וככרי עליך ולקחה ממנו אסורה.<br>לרמב""ם אחר שחלקוה שרי, דאנ""ס שנשתתפו על דעת כך שלא יוכל אחד לאסור על חבירו אחר שנשתתפו, דא""כ יוכל לאסור על חבירו נכסיו וזה אינו בדין."	נדרים דף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המדיר את חבירו ויש לו מרחץ מושכר באותה העיר מה דינו?<br>ומה הדין אם השכירו אחר הנדר?<br>וכמה תפיסת יד? (2)	"אם יש למשכיר תפיסת יד אסור, ואם לאו שרי.<br>השכירו אחר הנדר אסור, דחל האיסור מעיקרא. ומשמע במשנה דרק מכרו לאחר מותר, אבל שכירות לא.<br>לר""נ למחצה שליש ורביע מקרי תפיסת יד, אבל בביצים לא.<br>לאביי גם בביצים הוי תפיסת יד, ורק טסקא לא."	נדרים דף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן הוכיחו הראשונים דכשהקדיש המשכיר את הבית נאסר על השוכר לגור בו?<br>ומה דחה הר""ן את הראייה? וכיצד הוכיח כדחייתו?<br>ומה דעתו לדינא?<br>ומדוע מ""מ הסכים עם הקושיא במתני'?"	"מהא דאמרינן במעילה דהיכא דהקדישו משכיר הדר ביה במעילה קאי.<br>ודחה הר""ן דהוא משום דאיירי במקדיש בית סתם, כדאמרינן דאם נפל נותן לו אחר.<br>ולדינא ס""ל דבהקדש לבדק הבית לא יאסר השוכר, דהקדש בדק הבית אינו מפקיע מידי שיעבוד, כרש""י ודלא כר""ת.<br>ומ""מ הסכים דיקשה במתני' מ""ט לא נאסר, דקונמות כקדושת הגוף דמיא."	נדרים דף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הר""ן הביא קושיית הראשונים גבי מרחץ מ""ט במושכרים אין איסור, מ""ש מקונמות המפקיעים מידי שיעבוד.<br>מה תירצו בתוס'?<br>ומה תירץ ר""ת?<br>ומה תירצו אחרים?<br>ומה דחה הר""ן על שני התירוצים האחרונים?<br>ומה תירצו אחרים?<br>ומה תירץ הר""ן?"	"התוס' תירצו דמ""מ נודר סתם אין דעתו על מה שהשכיר. [אף דדעתו על מה שהפקיר, הואיל ויכול לחזור בו].<br>ר""ת תירץ דאיירי בקונם פרטי דאינו מפקיע מידי שיעבוד, דאלמוה לשיעבודיה.<br>ואחרים תירצו דרק כשלא נתן שכר אפשר להפקיע שיעבודו הואיל וע""כ ישלם להקדש.<br>אך הר""ן הוכיח במשנה מדין שותפין, דאף בהקדים שכר, ואף בקונם פרטי הוא מפקיע מידי שיעבוד.<br>ואחרים תירצו דלא איירי בשכירות אלא בטסקא, שהוא חייב ליתן דמים לעולם.<br>והר""ן תירץ דכיון שלא הדיר את השוכר לא פקע השיעבוד, ושוב מותרים אחרים להנות."	נדרים דף מו		
